בלוטת התריס – תסמינים: פעילות יתר, תת פעילות, גושים ומתי לבדוק

תסמיני בלוטת התריס: פעילות יתר עם דופק מהיר, ירידה במשקל ורעד, תת פעילות עם עייפות, וגושים בצוואר. מחלת גרייבס, מעורבות עיניים, אבחון וטיפול.
תמונה של ניב ירושלמי

ניב ירושלמי

עורך ראשי באתר tasminim.co.il

בקצרה

בלוטת התריס משפיעה כמעט על כל מערכת בגוף, ולכן הבעיות בה מתבטאות במגוון רחב של תסמינים. בפעילות יתר הגוף "מואץ": דופק מהיר, ירידה במשקל, רעד, הזעה, חרדה וקשיי שינה. בתת פעילות הוא "מואט": עייפות, רגישות לקור ועלייה במשקל. בנוסף, גושים בבלוטה שכיחים מאוד, ורובם שפירים. המאמר מתמקד בפעילות יתר של בלוטת התריס, כולל מחלת גרייבס ומעורבות העיניים, ומסביר גם מתי גוש או הגדלה של הבלוטה מחייבים בירור.

דופק מהיר שלא נרגע, ירידה במשקל למרות תיאבון טוב, ידיים רועדות, הזעה וחוסר שקט. אנשים רבים עם תסמינים כאלה בטוחים שמדובר במתח או בחרדה, ולעתים אכן כך. אבל לפעמים המקור הוא בלוטת התריס, שמייצרת יותר מדי הורמונים ומאיצה את כל הגוף. ההבחנה חשובה, משום שפעילות יתר של בלוטת התריס ניתנת לאבחון בבדיקת דם פשוטה ולטיפול יעיל, ובלי טיפול היא עלולה לפגוע בלב ובעצמות.

שני הכיוונים של בלוטת התריס

בלוטת התריס מווסתת את קצב חילוף החומרים. כשהיא פועלת פחות מדי, מדובר בתת פעילות, שמתבטאת בעייפות, ברגישות לקור, בעצירות ובעלייה במשקל. הסבר מפורט על המצב הזה נמצא במאמר תת פעילות של בלוטת התריס – תסמינים. כשהיא פועלת יותר מדי, מדובר בפעילות יתר, או היפרתירואידיזם, ועליה מתמקד המאמר הזה.

התסמינים של פעילות יתר

  • דופק מהיר או לא סדיר, ותחושת דפיקות לב.
  • ירידה במשקל, לעתים למרות תיאבון מוגבר.
  • רעד בידיים.
  • רגישות לחום והזעה מוגברת.
  • חרדה, עצבנות, חוסר שקט ונטייה לפרצי רוגז.
  • קשיי שינה.
  • יציאות תכופות או שלשולים.
  • חולשת שרירים, בעיקר בירכיים ובזרועות, וקושי בעלייה במדרגות.
  • שינויים במחזור החודשי, לרוב מחזור מועט או לא סדיר.
  • בלוטה מוגדלת (זפק) בצוואר.

אצל אנשים מבוגרים התסמינים עלולים להיות פחות בולטים: עייפות, ירידה במשקל או הפרעת קצב בלב, ובמיוחד פרפור פרוזדורים, עשויים להיות הסימנים היחידים. החרדה והדופק המהיר עלולים להתפרש בטעות כהתקפי חרדה. להבנה של ההבדל, אפשר לקרוא את המדריך עזרה ראשונה להתקף חרדה, וחשוב לזכור שמי שחווה התקפים חוזרים צריך לעבור גם בדיקת תפקודי בלוטת התריס.

הסיבות לפעילות יתר

מחלת גרייבס היא הסיבה השכיחה ביותר. זוהי מחלה אוטואימונית, שבה נוגדנים מגרים את הבלוטה לייצר הורמונים ללא בקרה. היא שכיחה יותר אצל נשים צעירות, ונוטה להופיע במשפחות. סיבות נוספות הן גושים פעילים בבלוטה, אחד או כמה, שמייצרים הורמונים באופן עצמאי, בעיקר אצל אנשים מבוגרים, ודלקות של הבלוטה, כמו דלקת אחרי לידה או אחרי זיהום נגיפי, שגורמות לשחרור זמני של הורמונים.

העיניים במחלת גרייבס

אצל חלק מהחולים במחלת גרייבס התהליך האוטואימוני פוגע גם ברקמות שמאחורי העיניים. התסמינים כוללים תחושת חול או גירוי בעיניים, דמעות, רגישות לאור, נפיחות בעפעפיים, בליטה של העיניים ובמקרים חמורים יותר ראייה כפולה. עישון מגביר מאוד את הסיכון למעורבות עיניים ואת חומרתה, ולכן הפסקת עישון היא חלק מהותי מהטיפול. ירידה בראייה או ראייה כפולה מחייבות פנייה מהירה לרופא עיניים.

גושים בבלוטת התריס

גושים בבלוטת התריס שכיחים מאוד: בבדיקת אולטרסאונד הם מתגלים אצל חלק ניכר מהמבוגרים, והשכיחות עולה עם הגיל. רובם המכריע שפירים ואינם גורמים לתסמינים. גוש מתגלה לעתים במישוש או במקרה בבדיקת הדמיה שנעשתה מסיבה אחרת. הבירור כולל בדיקת תפקודי בלוטת התריס ואולטרסאונד, ולפי מאפייני הגוש בהדמיה הרופא מחליט אם לבצע ביופסיה בעזרת מחט דקה. גוש שגדל מהר, גוש קשה ומקובע, צרידות מתמשכת, קושי בבליעה או בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר מצדיקים בירור מהיר יותר.

איך מאבחנים

בפעילות יתר, בדיקת הדם מראה TSH נמוך מאוד, יחד עם רמות גבוהות של הורמוני התריס החופשיים. בדיקת נוגדנים מסייעת לאבחן מחלת גרייבס, ומיפוי של הבלוטה או אולטרסאונד עוזרים להבחין בין הסיבות השונות.

הטיפול

  • תרופות נוגדות פעילות בלוטה: מעכבות את ייצור ההורמונים. הנפוצה היא מתימזול, ובשליש הראשון של ההיריון מעדיפים תרופה אחרת. נדרשות בדיקות דם תקופתיות, ויש לדווח לרופא מיד על חום או כאב גרון, בגלל סיבוך נדיר של ירידה בתאי הדם הלבנים.
  • חוסמי בטא: מקלים במהירות על הדופק המהיר, על הרעד ועל החרדה, עד שהטיפול העיקרי משפיע.
  • יוד רדיואקטיבי: כמוסה שנבלעת ומצמצמת את פעילות הבלוטה. לרוב מתפתחת אחריה תת פעילות שמטופלת בכדור יומי.
  • ניתוח: הסרת הבלוטה, בעיקר כשיש זפק גדול, גושים חשודים או מעורבות עיניים משמעותית.

מתי לפנות בדחיפות

מצב נדיר אך מסכן חיים הוא "סערת תריס", החמרה קיצונית של פעילות היתר, שמתבטאת בחום גבוה, דופק מהיר מאוד, בלבול, הקאות ושלשולים. מצב כזה, וכן כאב בחזה, קוצר נשימה או ירידה בראייה, מחייבים פנייה מיידית למיון.

שאלות נפוצות

מה התסמינים של פעילות יתר של בלוטת התריס?

דופק מהיר, ירידה במשקל, רעד, הזעה, רגישות לחום, חרדה, קשיי שינה ויציאות תכופות.

מה זו מחלת גרייבס?

מחלה אוטואימונית שבה נוגדנים מגרים את בלוטת התריס לייצר יותר מדי הורמונים. היא הסיבה השכיחה לפעילות יתר, ועלולה לערב גם את העיניים.

האם גוש בבלוטת התריס הוא סרטן?

ברוב המכריע של המקרים לא. רוב הגושים שפירים. הבירור כולל בדיקות דם ואולטרסאונד, ולפי הצורך ביופסיה במחט דקה.

האם פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להיראות כמו חרדה?

כן. דופק מהיר, חוסר שקט ורעד מופיעים בשני המצבים, ולכן מי שחווה תסמינים כאלה כדאי שיבדוק תפקודי בלוטת התריס.

איך מטפלים בפעילות יתר?

בתרופות שמעכבות את ייצור ההורמונים, ביוד רדיואקטיבי או בניתוח, ולעתים בחוסמי בטא להקלה מהירה על התסמינים.

לסיכום

בעיות בבלוטת התריס שכיחות ומתבטאות במגוון רחב של תסמינים, שקל לייחס למתח, לעייפות או להזדקנות. פעילות יתר מאיצה את הגוף ועלולה לפגוע בלב ובעצמות, ולכן חשוב לאבחן ולטפל בה. גושים בבלוטה שכיחים ולרוב שפירים, אבל מחייבים בירור מסודר. בדיקת דם פשוטה היא נקודת הפתיחה לכל אלה.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי. בכל שאלה לגבי מצבכם, פנו לרופא.

תמונה של ניב ירושלמי

ניב ירושלמי

עורך ראשי באתר tasminim.co.il

עוד על הכותב >
תמונה של ניב ירושלמי

ניב ירושלמי

עורך ראשי באתר tasminim.co.il

עוד על הכותב >

תפריט נגישות