התקף חרדה – תסמינים: איך מזהים, איך מבדילים מהתקף לב ומה עוזר

אדם יושב בפגישת עבודה, נוהג ברכב או עומד בתור בסופר, ופתאום הלב מתחיל לדפוק בחוזקה, הנשימה נעשית קצרה, הידיים רועדות, ומופיעה תחושה שמשהו נורא עומד לקרות. רבים שחוו התקף כזה בפעם הראשונה הגיעו לחדר מיון משוכנעים שהם עוברים התקף לב. התקפי חרדה שכיחים מאוד: מחקרים אפידמיולוגיים מצאו שכרבע מהאנשים חווים לפחות התקף אחד במהלך חייהם. ההבנה של מה שקורה בגוף בזמן ההתקף היא הצעד הראשון בהתמודדות איתו.

מה קורה בגוף בזמן התקף

התקף חרדה הוא הפעלה פתאומית של מערכת "הילחם או ברח", מנגנון הישרדות עתיק שנועד להכין את הגוף לסכנה. המוח מזהה איום, גם כשאין סכנה ממשית, ומשחרר אדרנלין. הלב מאיץ, הנשימה נעשית מהירה, השרירים נדרכים והדם מנותב לגפיים. הנשימה המהירה מורידה את רמת הפחמן הדו־חמצני בדם, וזה מה שגורם לסחרחורת, לעקצוצים בידיים ובשפתיים ולתחושת חוסר אוויר. התסמינים המפחידים מגבירים את הפחד, והפחד מגביר את התסמינים, כך נוצר מעגל.

התסמינים

לפי ההגדרה הפסיכיאטרית המקובלת, בהתקף מופיעים לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים, שמגיעים לשיאם בתוך דקות:

• דופק מהיר או דפיקות לב.
• הזעה.
• רעד.
• קוצר נשימה או תחושת חנק.
• כאב או לחץ בחזה.
• בחילה או אי נוחות בבטן.
• סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון.
• צמרמורות או גלי חום.
• עקצוצים או נימול.
• תחושת ניתוק מהגוף או מהסביבה, כאילו "זה לא אמיתי".
• פחד לאבד שליטה או "להשתגע".
• פחד למות.

התקף טיפוסי מגיע לשיאו בתוך כעשר דקות, וחולף בדרך כלל בתוך עשרים עד שלושים דקות, אם כי תחושת תשישות וחרדה עשויה להימשך זמן רב יותר.

התקף חרדה או התקף לב?

כאב בחזה, קוצר נשימה ודופק מהיר מופיעים גם בהתקף חרדה וגם בבעיות לב, ולכן אי אפשר להבחין ביניהם בוודאות בלי בדיקה. בהתקף ראשון, או כשיש גורמי סיכון למחלת לב, כמו גיל מבוגר, עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה או היסטוריה משפחתית, חשוב לפנות לבדיקה רפואית דחופה. כאב בחזה שמתפשט ליד, ללסת או לגב, שמופיע במאמץ או שנמשך יותר מכמה דקות, מחייב פנייה מיידית. גם מצבים אחרים עלולים לגרום לתסמינים דומים: פעילות יתר של בלוטת התריס, הפרעות קצב, ירידה ברמת הסוכר, אסתמה, וצריכה מוגברת של קפאין או חומרים ממריצים. לכן מי שחווה התקפים צריך לעבור בירור רפואי לפחות פעם אחת.

מה עושים בזמן התקף

• לזהות ולתת שם: לומר לעצמכם "זה התקף חרדה, הוא מפחיד אבל לא מסוכן, והוא יחלוף".
• להאט את הנשימה: שאיפה דרך האף לאורך ארבע שניות, ונשיפה איטית דרך הפה לאורך שש עד שמונה שניות. נשיפה ארוכה מרגיעה את מערכת העצבים.
• לעגן את עצמכם בהווה: למקד את תשומת הלב בחושים, למשל לזהות חמישה דברים שרואים, ארבעה שמרגישים במגע ושלושה ששומעים.
• לא לברוח מהמצב אם אפשר: הימנעות מקלה לרגע, אבל מלמדת את המוח שהמצב היה מסוכן ומגבירה את הסיכוי להתקף הבא.

מדריך מעשי ומפורט לכלים שעוזרים בזמן התקף נמצא במאמר עזרה ראשונה להתקף חרדה: ארגז כלים לדרך.

מתי זו הפרעת פאניקה

התקף בודד, למשל בתקופה של לחץ, אינו מעיד על הפרעה. הפרעת פאניקה מאובחנת כשיש התקפים חוזרים ובלתי צפויים, ולפחות חודש של דאגה מתמדת מהתקף נוסף או שינוי בהתנהגות בעקבות ההתקפים, כמו הימנעות ממקומות, מנסיעות או מפעילות גופנית. אצל חלק מהאנשים מתפתחת גם אגורפוביה, פחד ממקומות שבהם קשה לקבל עזרה או לצאת מהם.

טיפול

הפרעת פאניקה מגיבה היטב לטיפול. הטיפול הנחקר והיעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, שמלמד להבין את מנגנון ההתקף, לשנות את הפרשנות של התחושות הגופניות ולהיחשף בהדרגה למצבים שנמנעים מהם. במקרים רבים מוסיפים טיפול תרופתי, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI, שמפחיתות את תדירות ההתקפים. תרופות הרגעה מהירות עשויות להקל בטווח הקצר, אך אינן מומלצות לשימוש ממושך בגלל הסיכון לתלות. פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת והפחתת קפאין ואלכוהול תורמים גם הם.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשך התקף חרדה?

התקף טיפוסי מגיע לשיאו בתוך כעשר דקות וחולף בדרך כלל בתוך עשרים עד שלושים דקות, אם כי תחושת התשישות עשויה להימשך זמן רב יותר.

האם התקף חרדה מסוכן?

ההתקף עצמו אינו מסוכן, אף שהוא מפחיד מאוד. בהתקף ראשון או כשיש גורמי סיכון ללב, חשוב לשלול סיבה גופנית.

איך מבדילים בין התקף חרדה להתקף לב?

אי אפשר להבחין בוודאות בלי בדיקה. כאב בחזה שמתפשט ליד או ללסת, שמופיע במאמץ או שנמשך זמן רב, מחייב פנייה מיידית.

מה עוזר בזמן התקף חרדה?

נשימה איטית עם נשיפה ארוכה, מיקוד בחושים ובהווה, ותזכורת שההתקף יחלוף. כדאי לא לברוח מהמצב אם אפשר.

האם הפרעת פאניקה ניתנת לטיפול?

כן. טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יעיל מאוד, ולעתים משולב בטיפול תרופתי. רוב המטופלים משתפרים משמעותית.

לסיכום

התקף חרדה הוא תגובה גופנית חזקה של מערכת ההישרדות, שמרגישה מסוכנת אך אינה מסוכנת כשלעצמה. בהתקף ראשון חשוב לשלול סיבה גופנית, ומי שחווה התקפים חוזרים יכול להיעזר בטיפול יעיל מאוד. ההבנה של מה שקורה בגוף, יחד עם כלים פשוטים לזמן ההתקף, היא הצעד הראשון לחזרה לשגרה בלי פחד מההתקף הבא.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי. בכל שאלה לגבי מצבכם, פנו לרופא.