דלקת ריאות – תסמינים: איך מזהים, מי בסיכון ומתי צריך לפנות לרופא

שיעול שהתחיל עם הצטננות רגילה, ואחרי כמה ימים, במקום להשתפר, מחמיר: החום עולה, הליחה משנה צבע, והנשימה נעשית קשה יותר. זה תרחיש טיפוסי של דלקת ריאות. דלקת ריאות שכיחה בכל הגילים, והיא אחת הסיבות המובילות לאשפוז, במיוחד אצל ילדים קטנים ואצל מבוגרים. ההכרה בתסמינים, ובעיקר בסימנים שמחייבים בדיקה, עוזרת לקבל טיפול בזמן.

מה זו דלקת ריאות

בריאות יש מיליוני שקיקים זעירים, שבהם מתרחש מעבר החמצן לדם. בדלקת ריאות, השקיקים מתמלאים בנוזל ובתאי דלקת, וקשה יותר לחמצן לעבור. הגורמים העיקריים:

• חיידקים: הנפוץ ביותר הוא הפנאומוקוק. דלקות חיידקיות נוטות להתחיל בפתאומיות, עם חום גבוה וליחה.
• נגיפים: שפעת, קורונה ו־RSV הם גורמים שכיחים, ולעתים דלקת נגיפית מפנה את הדרך לדלקת חיידקית משנית.
• חיידקים "לא טיפוסיים": כמו מיקופלסמה, שגורמת לדלקת ריאות שמכונה לעתים "דלקת ריאות מהלכת", עם תסמינים קלים יותר והתפתחות הדרגתית, בעיקר אצל ילדים וצעירים.

התסמינים

• שיעול, לרוב עם ליחה צהובה, ירוקה או חלודה.
• חום וצמרמורות.
• קוצר נשימה או נשימה מהירה.
• כאב בחזה שמחמיר בנשימה עמוקה או בשיעול.
• עייפות וחולשה.
• כאבי ראש, כאבי שרירים וירידה בתיאבון.

אצל אנשים מבוגרים התמונה עלולה להיות שונה: בלבול, נפילות, חולשה כללית וירידה בתפקוד עשויים להיות התסמינים היחידים, לפעמים בלי חום ובלי שיעול בולט. אצל ילדים קטנים הסימן החשוב הוא נשימה מהירה או מאומצת, עם שקיעה של העור בין הצלעות, לצד חום ושיעול.

מי נמצא בסיכון

• בני 65 ומעלה ופעוטות מתחת לגיל שנתיים.
• מעשנים.
• חולים במחלות ריאה, לב, כליות או כבד, ובסוכרת.
• אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
• אנשים עם קושי בבליעה, למשל אחרי שבץ, שנמצאים בסיכון לשאיפה של מזון לריאות.

מתי לפנות לרופא, ומתי בדחיפות

כדאי לפנות לרופא כשיש שיעול עם חום שנמשך יותר משלושה ימים, כשתסמיני הצטננות מחמירים אחרי שנראה היה שהם משתפרים, או כשיש קוצר נשימה. יש לפנות בדחיפות כאשר:

• קוצר הנשימה ניכר, במיוחד במנוחה.
• מופיע בלבול או ישנוניות חריגה.
• השפתיים או הפנים מכחילות.
• ריווי החמצן במדידה ביתית נמוך.
• אצל ילד: נשימה מאומצת, סירוב לשתות או ירידה חדה בתפקוד.

איך מאבחנים

הרופא מקשיב לריאות במסכת ומודד ריווי חמצן. צילום חזה מאשר את האבחנה ברוב המקרים. בדיקות דם עוזרות להעריך את חומרת הזיהום, ולעתים מבצעים בדיקה לנגיפים כמו שפעת וקורונה. כדי להחליט אם החולה יכול להמשיך בטיפול בבית או זקוק לאשפוז, רופאים נעזרים במדדים כמו גיל, מצב הכרה, קצב נשימה, לחץ דם ותפקודי כליות.

הטיפול

דלקת ריאות חיידקית מטופלת באנטיביוטיקה. הבחירה בתרופה תלויה בגיל, במחלות הרקע ובחשד לגורם. בדלקות של חיידקים לא טיפוסיים, כמו מיקופלסמה, משתמשים לעתים באנטיביוטיקה ממשפחות אחרות, כמו דוקסיציקלין. על תופעות הלוואי של תרופה זו אפשר לקרוא במאמר דוקסילין – תופעות לוואי. דלקת ריאות נגיפית אינה מגיבה לאנטיביוטיקה, ובמקרים של שפעת או קורונה אצל אנשים בסיכון יש טיפולים אנטי־ויראליים ייעודיים. בנוסף לתרופות, חשובים מנוחה, שתייה מרובה, הורדת חום והפסקת עישון. חשוב להשלים את כל מנות האנטיביוטיקה, גם כשמרגישים טוב יותר.

ההחלמה

אצל רוב החולים החום יורד בתוך כמה ימים מתחילת הטיפול, אבל ההחלמה המלאה לוקחת זמן: השיעול עשוי להימשך שלושה עד שישה שבועות, והעייפות לעתים זמן רב יותר. אצל מבוגרים ואצל מעשנים הרופא עשוי להמליץ על צילום חזה חוזר כעבור כשישה שבועות, כדי לוודא שהריאה חזרה למצבה התקין.

מניעה

• חיסון נגד פנאומוקוק, שמומלץ לבני 65 ומעלה ולאנשים בקבוצות סיכון, וניתן לתינוקות במסגרת לוח החיסונים.
• חיסון שנתי נגד שפעת וחיסון מעודכן נגד קורונה לקבוצות הסיכון.
• הפסקת עישון.
• שטיפת ידיים והימנעות ממגע קרוב עם חולים.

שאלות נפוצות

מה התסמינים של דלקת ריאות?

שיעול עם ליחה, חום, צמרמורות, קוצר נשימה וכאב בחזה בזמן נשימה. אצל מבוגרים עלולים להופיע בעיקר בלבול וחולשה.

מה ההבדל בין דלקת ריאות חיידקית לנגיפית?

חיידקית נוטה להתחיל בפתאומיות עם חום גבוה ומטופלת באנטיביוטיקה. נגיפית אינה מגיבה לאנטיביוטיקה, ולעתים יש לה טיפול אנטי־ויראלי ייעודי.

כמה זמן לוקח להחלים מדלקת ריאות?

החום יורד בדרך כלל בתוך כמה ימים, אבל השיעול עשוי להימשך שלושה עד שישה שבועות והעייפות לעתים יותר.

האם דלקת ריאות מדבקת?

הנגיפים והחיידקים שגורמים לה עלולים לעבור בשיעול ובעיטוש, ולכן מומלץ לשמור על היגיינה ולהימנע ממגע קרוב עם אנשים בסיכון.

האם יש חיסון נגד דלקת ריאות?

יש חיסון נגד פנאומוקוק, הגורם החיידקי השכיח, וחיסונים נגד שפעת וקורונה שמפחיתים גם הם את הסיכון.

לסיכום

דלקת ריאות שכיחה, וברוב המקרים מטופלת בהצלחה בבית. הסימנים שמחייבים בדיקה הם שיעול עם חום שאינו משתפר, קוצר נשימה וכאב בחזה, ואצל מבוגרים גם בלבול וחולשה. טיפול בזמן, השלמת הטיפול התרופתי וסבלנות בתקופת ההחלמה הם המפתח, וחיסונים מתאימים הם ההגנה הטובה ביותר.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי. בכל שאלה לגבי מצבכם, פנו לרופא.